לימוד יומי באמונה

האם יש לנו בחירה, ומדוע בני אדם מתפתחים שונה אחד מהשני? בפרק הנוכחי הרמב"ם מלמדנו כי אמנם ישנן נטיות מולדות שונות לכל אדם, אך אם הוא יכוון אותן לטובה או לרעה – הרי זה מסור לידיו ולבחירתו.

משה ביקש להשיג את ה' באופן מוחלט, מכיון שידע שהוא נקי לגמרי מכל החסרונות השכליים והמידותיים. ה' לא נענה לו, מכיון שעצם היותנו בשר ודם הוא חסרון. כשחז"ל אמרו על אדם שהוא ראוי לנבואה כמשה כוונתם שהוא שלם במידות ובתפיסת עולמו.

לאחר שלמדנו שהמידות הרעות מבדילות בינינו לבין בורא עולם, מוסיף הרמב"ם שעם זאת אין הנביא מוכרח להיות מתוקן לחלוטין במידותיו. אמנם, מידות מסוימות אכן מונעות את הנבואה מיד.

מה ההבדל בין דרגות הנביאים? הרמב"ם מסביר שישנן מחיצות שמבדילות בין הנביא לאלוקים בעת הנבואה, כל נביא לפי מדרגתו. מחיצות אלו הן חסרונותיו, המתחלקים לחסרונות שכליים ולחסרונות במידותיו.

מובן או לא מובן? היום נראה כיצד מסביר הרמב"ם את הסתירה בין דברי הפילוסופים לחכמינו. הפילוספים מדברים על מצוות טבעיות שאדם בטבעו צריך לחפוץ בהם, ואילו חכמים מדברים על 'חוקים' שאינם מובנים לנו.

מי גדול יותר - מי שמתגבר ומנצח את תאוותיו או מי שאינו מתאווה כלל? הרמב"ם מציג שתי דעות בנושא: הפילוסופים משבחים מי שאינו מתאווה כלל, אולם חכמינו משבחים דווקא את מי שמתאווה ומתגבר. מחר נראה כיצד מיישב הרמב"ם את המחלוקת.

לא פשוט כלל להצליח לכוון את כל חלקי האישיות שלנו לתכלית אחת, זוהי דרגת הנביאים. עם זאת, זה היעד שה' רוצה שנשאף אליו – אחידות כל כוחות הנפש לשם שמיים.

לאחר שלמדנו שאנו צריכים לשלוט בכוחותינו ולכוונם לתכלית אחת, ממשיך הרמב"ם לבאר שאין לכך ערך אם התכלית שגויה. לכן, כל מעשינו צריכים להיות מכוונים לתיקון האישיות שלנו.

בשבוע הקרוב נלמד את הפרק הרביעי בהקדמת הרמב"ם. הפרק עוסק בתיקון המידות מבחינה מעשית. בתחילת השבוע נגדיר את דרך האמצע בה אנו נדרשים ללכת והזהירות מפני קיצוניות. בהמשך, נברר כיצד נתקן מידות שהתרחקו מדרך האמצע. בהקשר זה, נלמד גם על תפקיד מצוות התורה באיזון כוחות הנפש. בסוף הפרק נלמד מה היה חטאו של משה רבנו במי מריבה וכיצד נושא זה קשור לעבודת איזון ותיקון המידות.

הקדמתו של הרמב"ם למסכת אבות מעצבת את תשתית העולם הרוחני של כל אחד מאתנו. בסדר ובהדרגה מופתית מתאר הרמב"ם את המסגרת, היעד ותכנית העבודה שלנו בעולם. בשבוע הראשון נלמד את הפרקים הראשונים של ההקדמה בהם עוסק הרמב"ם בהכרת מבנה הנפש.